פתאום נהיה קיץ (או: על זה ש"חייבים להגיב!")

דיברתי עם ידידה על ההערכות לכניסה לעזה (זה היה לפני כמה שעות. מאז כבר נכנסנו). שנינו היינו מיואשים מתחילתה של מערכה/לחימה/מלחמה, או מה שלא יצא מזה בסוף, חדשה. לשנינו היה ברור, כמו שזה ברור גם לאולמרט, לפרץ, ולצבא, שהמבצע הזה לא יחסל את ירי הקסאמים על שדרות. אז למה כן לתקוף? כי ישראל לא יכולה שלא להגיב, היא אמרה. כבר שנים יורים על שדרות קסאמים וישראל לא מגיבה. נניח שאני מקבל את ההנחה הזאת, אז עכשיו הגיע הזמן שישראל תגיב ותעשה משהו כדי למנוע את הירי. אבל אם לכולם ברור שצריך לעשות משהו כדי למנוע את הירי, אז למה הם עושים משהו שברור להם שלא ימנע אותו? הרי ישראל לא מתכוונת לכבוש מחדש את כל הרצועה, להרוג 1,000 פלסטינים, ולהשמיד את כל כלי הנשק ברצועת עזה, נכון? אנחנו מתכננים להגיב בצורה שכבר הוכיחה את עצמה מאות פעמים מאז ספטמבר 2000 של כוח מאסיבי שגורם הרבה נזק אבל לא יעיל בשיט. אנחנו נהרוג כמה פלסטינים, נהרוס כמה בתים, אולי ימותו כמה חיילים, נצא, והופסה! קסאמים ימשיכו ליפול על שדרות. מישהו יהיה מופתע? אני לא. גם אתם כנראה שלא.

אז היא שאלה אותי מה אני הייתי עושה. אמרתי שהייתי חותם על הסכם שלום לפני 15 שנה, או 10 שנים או חמש שנים או שנה. אז היא אמרה שזו חוכמה קטנה מאוד להגיד שטעינו בעבר, אז אמרתי לה שהיא צודקת. זו גם תהיה חוכמה קטנה מאוד להסתכל עוד שנה על היום שבו נכנסנו לעזה שוב ולהגיד שזו הייתה טעות ולמה לא פעלנו אחרת. היא שאלה אותי מה הייתי עושה אם הייתי ראש הממשלה. היא אמרה שראש הממשלה לא יכול לשתוק יותר מול זעם האזרחים שדורשים ממנו שיעשה משהו. עניתי שמנהיג לא יכול לפעול רק בגלל לחץ של אזרחים. למנהיג אמור להיות גם חזון ואג'נדה ומטרות לפעולה. מנהיג אמור לפעול בדרך נבונה ולא בגלל כותרות של זעם בווינט. ובכל זאת מה באמת הייתי עושה אם הייתי ראש הממשלה? שאלה מצויינת.

הייתי מרים טלפון לרמאללה וקובע פגישה משולשת עם הנייה ואבו מאזן לעוד שעתיים. הייתי מרים טלפון לריאד וקובע פגישה עם הנסיך היום בערב כדי לדבר איתו על איך אנחנו מתקדמים עם היוזמה הסעודית. הייתי מרים טלפון לדמשק וקובע עם הנשיא פגישה למחר בבוקר כדי לראות איך הוא משתלב בעניין. הייתי מבהיר להם שהצעד הראשון שלנו יהיה הקפאה של בניית ההתנחלויות שאנחנו ממשיכים בבבנייתן במרץ (הצעדים הבאים יכללו גם בין השאר איסוף נשק ממתנחלים והעפתם חזרה לגבולות ישראל, אבל זה כבר צעד ב'. יש זמן…). הייתי מבהיר להם שהצעד הראשון שלהם זה הפסקה מיידית של ירי קסאמים לתחום ישראל.

ישראל חייבת להגיב. את הסיסמא הזאת כבר שמענו בקיץ. לכולם (כמעט) היה ברור אז שתגובה חייבת להיות רק צבאית. גם אז אמרו לציבור, והציבור האמין ואמר אמן, שרק פלישה ללבנון תחזיר את השבויים ותסלק את החיזבאללה. מי שלא הבין שזה שקר אחרי שעתיים של מלחמה, אולי הבין את זה אחרי מסקנות הביניים של וינוגרד. מה שמצער זה שהרוב עוד לא הבינו שהפרדיגמה היא המוטעת. ככל שנגיב ביותר כוח, ככה ישנאו ויתקפו אותנו יותר. הצד השני של תקיפה בכוח היא לא הבלגה. הבלגה זה התעלמות. הצד השני הוא מלחמת חורמה למען השקט והשלום.

אני אשתכנע בצדקתו של מהלך צבאי אך ורק אם אני אאמין בלב שלם שניסו את כל הדברים האחרים. כל עוד אני יודע שזה שקר ושהמנהיגים שלנו משחקים משחקי כבוד מטומטמים אני לא מסוגל לתמוך בשטות הזאת שמתחילה את המלחמה הבאה. בדיוק כמו שישראל יודעת שהיא לא יכולה לשתוק על ירי הקסאמים, היא חייבת לדעת שהיא לא יכולה לשתוק מול היוזמה הסעודית וההצעה הסורית.

מנהיג אמיתי, ככה אמרתי לידידתי, יתעלה מעל הידיעה שיש לו, אולי, פחות או יותר שלושה חודשים בתפקיד, ולא היה עושה את הצעד הפופוליסטי והלא יעיל של הכנסתנו לתוך מלחמת האזרחים בעזה כדי "להראות להם". הוא היה עושה את הצעד הלא פופלרי והקשה פי כמה של לנסות ולדבר עם מי שכבר אמר שהוא רוצה לדבר איתנו. אבל אולמרט הוא לא מנהיג, ולכן ברור לי שכניסה לעזה היא צעד בלתי נמנע. גם אם נצא משם עם נזק מזערי הפעם, אנחנו רק דוחים את מה שברור לי שיום אחד יהיה חייב לקרות. יום אחד נדבר עם סוריה ועם סעודיה ועם החמאס. בינתיים, יאללה, כבר קיץ כמעט. הגיע הזמן לעוד מלחמה.

פוסט זה פורסם בקטגוריה אולמרט, היוזמה הסעודית, ישראל, מלחמה, קסאמים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על פתאום נהיה קיץ (או: על זה ש"חייבים להגיב!")

  1. אלי הגיב:

    כמובן שאני מסכים עם כל מילה שכתבת פה.
    אבל אתה יודע מה מתסכל? כשאתמול נגררתי לוויכוח דומה במעבדה שאני עובד בה והסברתי להם פחות או יותר את מה שכתבת פה, כמעט הרגו אותי. זה גם הגיע לטיעונים גזעניים אמיתיים כמו "אנחנו יותר טובים מהם והם לא ברמה שלנו", הועלתה הצעה לטרנספר וגם כמה מיתוסים ציוניים של "באנו לארץ ריקה" "זאת ארץ שלנו יותר משהיא שלהם". מה שהכי מתסכל זה שהדברים באים מאנשים משכילים. למרות שהאנשים הממוצעים במדעי הטבע, מניסיוני, אף פעם לא הצטיינו בדעתנות, אכפתיות, חשיבה מקורית וידע כללי רחב מחוץ לתחום העיסוק שלהם. אז לצורך העניין הם בדיוק כמו נהגי מוניות או מוכרים בשוק. אני ואתה יכולים לצעוק עד מחר אבל אף אחד לא מקשיב לנ!!
    ועם כל האופטימיות הזאת אני מנסה להרים איזה פעילות של מרצ בזיו בעוד שעתיים (שישי בצהרים אתה יודע). אנחנו נהיה רק שניים אני ועוד ילדה מנוער מרצ. בטח יהיה כישלון…

    אלי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s