ומה יקרה לנו באמת אם ייגמר לנו המרצ?

אז מה באמת הבעיה של מרצ? כי כל מה שמרצ אמרו ודחפו לקיומו הסתבר הרי כנכון או לפחות כהגיוני, אז למה אנשים לא מצביעים למרצ? כי באמת אין שום הבדל בין קדימה למרצ? שטויות. אני לפחות, רוצה להאמין שיש. אני כן חושב שרוב מי שהיה מעורב ומעורב במרצ הוא לא סתם פוליטקאי. אני רוצה להאמין שהם מונעים על ידי אג'נדה (מילה מבחירות 2006, זוכרים?) ושהם באמת הראשונים והיחדים שנשארו עקביים בדרישות למשא ומתן עם הפלסטינים ועם סוריה. היחידים שלא שינו את המצע החברתי שלהם, היחידים שבאמת עשו משהו טוב במשרד החינוך, והיחידים שלא הפכו פתאום לירוקים כשאל גור החליט שזה חשוב.

מעבר לזה, אין לי משהו רע להגיד על זהבה גלאון, על רן כהן או על חיים אורון. על ביילין יש לי כמה דברים רעים להגיד (למשל התמיכה התמוהה שלו במלחמת לבנון הקודמת), אבל גם זה לא משהו שאני חושב שרוב הציבור, או רוב "השמאלנים" יגידו. הם רובם חבר'ה טובים שעושים דברים טובים בכנסת ומחוצה לה.

הבעיה של מרצ זה שאם היא לא בעמדת השפעה אין לה שום משמעות. בשביל להגיד דברים טובים אפשר להתראיין בטלויזיה או לכתוב בלוג. אני רוצה אנשים שבאמת יקדמו, מבפנים, את המטרות שלי (שבגדול באמת מסתכמות בלחיות בשלום ובכבוד, מה כבר ביקשנו?). מרצ, מאז שהיא לא בממשלה לא עשתה ולא השפיעה באמת על שום דבר מעניין.

אז איך מרצ יכולה לחזור למקום שבו היא משפיעה? לחדד מסרים. גם חברתיים, גם ירוקים, גם פלורליסטים. להגיד אותם ברור ובקול רם. להכניס מחדש לתוכה אנשים שיכולים להגיד את זה בצורה טובה ואמינה. להציב את עצמה ככוח המניע של השמאל. מפלגת העבודה הרי לא מניעה את השמאל ולא את האג'נדה של המדינה. את האג'נדה קובע אולמרט ו"השמאל" רק נגרר אחריו. אז יאללה, זו בדיוק המשבצת שמרצ צריכה לעמוד בה. הם לא צריכים להתכנס כמו חבורת זקנים שבוכה על מה שאכלו לה ושתו לה. הם צריכים לחזור ולהזכיר לציבור את מה שהוא שכח: "כשאין שלום, באה מלחמה", כמאמר הסטיקר הישן והפשטני שלהם. זה היה נכון בשנות התשעים וזה נכון היום. מרצ צריכה להראות לציבור שאם הוא רוצה שיהיה הסכם שלום, הוא צריך שיהיו אנשים טובים שיעזרו לו לנוע. היא צריכה להראות ולהוכיח לציבור שאם הוא רוצה קצת יותר צדק חברתי וקצת פחות שביתות, הוא חייב מדיניות כלכלית הגיונית. את זה, לצערי, אף אחד היום בממשלה לא מספק יותר מדי.

בבחירות הבאות, באמת יהיה מדכא לחשוב שהאפשרויות הריאליות היחידות שלנו יהיו אי שם בין אהוד אולמרט לאהוד ברק. אם למרצ באמת חשוב שתהיה אלטרנטיבה משמעותית שיכולה גם להשיג דברים, הם חייבים להתאפס על עצמם, ומהר.

פוסט זה פורסם בקטגוריה מרצ, שלום, שמאל ישראלי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s