לילה של סופר יום שלישי מפרך

כמכור לאקשן ולדרמה של לילות בחירות, כמובן שלא הלכתי לישון אתמול עד כמעט שתיים בלילה והייתי דבוק לשידורים הישירים שהמשיכו להזרים את הקולות מרחבי הסופר טיוזדי. כמה הערות, הארות, או סתם הגיגים:

1. שילוב נפלא של הייאוש מבוש והדם החדש שהזרים אובאמה החזיר לי את האמון בדמוקרטיה האמריקאית. למה אובאמה? כי הוא יצר תנועה. כמעט ביציאה מכל תחנת סאבויי חיכו לי השבוע פעילי אובאמה ששמחו לחלק לי פלייר או סטיקר. השינויים שראינו בשבועיים האחרונים בכל כך הרבה מדינות, הם התוצאה של התנועה הזאת. השבועות האחרונים, ובעיקר הימים האחרונים, הרגישו כמו דמוקרטיה. כמו עם שבאמת מאמין שהוא מסוגל לשנות את עתידו.

2. אף אחד לא ניצח. אפילו אי אפשר להגיד שקלינטון מובילה בנקודות. היא ניצחה במדינות הגדולות, והחשובות, אבל אובאמה ניצח ביותר מדינות, וזכה ביותר נציגים. לה, כרגע, יש יותר "סופר דליגייטס", אז בחישוב הכללי כרגע, היא מובילה. אבל זה רחוק מניצחון. המדינות הבאות בתור, לפי התחזיות, הן כנראה בעלות יותר נטייה לאובאמה, ובכל מקרה, צפוי בהן קרב קשה. אם תסתכלו על המפה, תראו שברוב המדינות ש"באמצע אמריקה", אובאמה ניצח. אני חושב שזה סימן טוב. המטה של קלינטון, לפי התחזיות, יטען שאלו מדינות "אדומות", היינו רפובליקניות, ולכן גם פחות רלוונטיות למפלגה הדמוקרטית. אני דווקא חושב שאם אובאמה יצליח להביא לאחוזי תמיכה גבוהים בו במדינות הללו, זה יראה על היכולת שלו באמת לאחד אנשים מכל גווני אמריקה לקראת נובמבר. זה גם יכול לשכנע כמה סופר דליגייטס רציונלים לערוק לצד שלו.

3. קליפורניה קליפורניה את כזאת שווה. לילה שלם חיכו בכל הערוצים לראות מה יקרה בקליפורניה, אחרי שבימים האחרונים כמעט כל הסקרים הראו על הצטמצמות ניכרת של היתרון של קלינטון, וביומיים האחרונים סי-ספאן אפילו הראו יתרון קל לאובאמה. קליפורניה דווקא הצביעה, אמנם לא בהמוניה, אבל בכל זאת, לקלינטון. ההיספנים, שצפו שהם יהיו כעשרים אחוזים מהמצביעים היו יותר קרוב לשלושים, וזה השפיע על התוצאה לכיוון קלינטון. זה היה מאוד מעניין. הבנתי גם שחלק ניכר מההצבעות בקליפורניה היו תושבי קליפורניה שהצביעו בדואר ממקומות אחרים החל מתחילת ינואר. זה מעיד על ניתוק מסויים מה"גל" של אובאמה בשבועות האחרונים, ובהחלט מעניין היה לראות מה היה קורה אם איכשהו השיטה הייתה אחרת, אבל היא לא, אז לא משנה.

4. עוד שלושה דברים מעניינים לגביי מדינות ספציפית: אובאמה ניצח בקונטיקט, שנחשבת ל"חצר האחורית" של קלינטון, הסנאטורית מניו-יורק. זה מעניין ודי חשוב. גם הניצחון שלו, בעזרת אלפים באמת בודדים של קולות, במיזורי. מיזורי, חוץ מפעם אחת בהיסטוריה, תמיד הייתה התחזית של מי ינצח בסופו של דבר (משהו כמו תיכון בליך אפשר להגיד). אובאמה אמנם ניצח שם, אבל כאמור, ממש באלפים בודדים של קולות. זה אולי ניצחון מוראלי, אבל מראה בצורה מצויינת את התיקו ביניהם. לעומת זאת, ההפסד במסצ'וסטס די מפתיע. ההתגייסות הגורפת של משפחת קנדי ושל ג'ון קארי, היו אמורים לתת לו את המדינה הזאת, ולשבור עוד יותר את החומה הצפון-מזרחית של קלינטון. זה לא הצליח.

5. ניו יורק מעניינת, כמובן. זה לא מפתיע שהילארי ניצחה כאן, אבל זה כן מפתיעה שהיא לא ניצחה יותר. יש לה 57% מול 40% לאובאמה. לשם השוואה, במדינה של אובאמה, שהיא גם מדינת המוצא של קלינטון, אילנוי, יש לו 64% מול 33% לקלינטון. זה לא ניצחון בנוק אואט בשבילה. אני חושב שהיא ניצחה באחוזים יפים בכל המחוזות, חוץ מאחד, אבל מעניין לראות מה קרה בעיר ניו יורק עצמה. במנהטן, עם למעלה מרבע מיליון מצביעים דמוקרטים, היא קיבלה רק 54% לעומת 44% לאובאמה, ובברוקלין, גם היא עם למעלה מרבע מיליון מצביעים, היא קיבלה רק 50% לעומת 48% שהגיעו לאובאמה. העיר ניו יורק, שהיא ממש לא "אמריקה", היא גם לא מדינת ניו יורק. אם בעיר המרכזית במדינה של הסנאטורית היא מקבלת סטירה שכזו, זה סימן רע בשבילה.

6. אתמול ישבתי לכוס קפה עם ידידה מהעבודה, יהודיה, דמוקרטית בכל רמ"ח אבריה, ודיברתי איתה קצת, באמת קצת, על הבחירות. בערב שלחתי לה הודעת טקסט ושאלתי אם היא פעלה נכון. היא התקשרה אליי ואמרה שהיא נכנסה מאחורי הוילון, חשבה עליי ובחרה באובאמה. היא אמרה שעד אותה שיחה היא התכוונה להצביע לקלינטון, ושאני בעצם כאילו הצבעתי בבחירות האלה. סי סה פאודה.

7. אז עכשיו אני אופטימי. אני יודע שעכשיו זו ההזדמנות של קלינטון להוכיח את עצמה, להשקיע בקמפיין יותר חיובי, כמו שהיא עשתה באמת בימים האחרונים, לדבר יותר על שינוי ולהצניע יותר את בעלה. זה עוד יכול להצליח לה. שוב, אני לא אהיה בדיכאון אם היא תנצח, אני פשוט אהיה הרבה יותר שמח אם הוא ינצח. אני מאמין שיש לזה סיכוי, אבל אלו בהחלט הולכים להיות שבועות או חודשים מותחים. אני חושב שדעת הקהל ברוב ארה"ב, בעיקר אחרי סופר טיוזדיי המתיש, די תאבד עניין בבחירות המקדימות ותחזור להתעסק באמריקן איידול הבא, וזה לא כל כך טוב. זה בהחלט אתגר בשביל מועמד שבונה על תנועה והתלהבות של אנשים כמו אובאמה.

זהו. אלו שני הסנטים שלי, לפחות לבינתיים.

פוסט זה פורסם בקטגוריה אובמה, אמריקה, פוליטיקה, קמפיין 08'. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על לילה של סופר יום שלישי מפרך

  1. אלי הגיב:

    אני חייב שתבהיר לי משהו מי משני המועמדים "הטובים" יותר שמאלן בנושאי כלכלה-חברה. אני מניח שאף אחד מהם לא סוציאליסט או סוציאל-דמוקראט במונחים אירופאיים אבל בכל זאת? הבנתי שהאיגודים המקצועיים בעד הילרי, זה אומר שהיא יותר טובה מהבחינה הזו?

    אלי

  2. לא הייתי ממהר למסקנה הזאת, למרות שהיא לא בלתי אפשרית. לא מעט איגודי עובדים דווקא תמכו, אגב, בג'ון אדוארדס.
    האמת שאני לא ממש יודע לענות לך על זה, אבל אני גם לא יודע עד כמה זה רלוונטי. עניינים של שמאל כלכלי בארה"ב, לפחות במערכת הבחירות הזו, מתבטאים בענייני מהגרים, ביטוח בריאות, וחינוך. כל אלה הם קלפים חזקים בקמפיין של קלינטון (אני לא חושב שאובאמה הוא נגדם או משהו, היא פשוט מדגישה את זה).
    דרך אגב, קלינטון עצמה, לפני שביל נבחר כנשיא, הייתה חברה בועד המנהל של וול-מארט, שהיא לא חברה שיותר מדי שמה דגש על ענינים שקשורים לאינטרסים של שמאל כלכלי.

  3. שחר הגיב:

    לגבי ההפסד של אובאמה במסצ'וסטס – שמואל רוזנר כותב בבלוג שלו ב"הארץ" שראש עיריית בוסטון, תומך של קלינטון, הוא הכוח המניע מאחורי נצחונה שם. מסתבר שראש עירייה מכהן חזק יותר ממשפחת אצולה אמריקאית ומהלוזר של בחירות 2004.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s