קול גלגל שמסתובב

החדשות על הפיגוע בישיבת מרכז הרב היו כותרת ראשית פה. כשירו רקטות על הנגב, זה לא היה בכותרות, כי זה לא חדשות מעניינות. גם כשמתו מאה פלסטינים בסוף-שבוע אחד, זה לא עניין אף אחד. הם הרי הרוצחים חפים מכל פשע בדם קר ואנחנו רק מתגוננים.

מאז סוף השבוע הקודם אני לא יודע איך להתמודד עם העובדה שחוץ מכמה "סמולני! תחזור לאירופה!" שכתבו על זה באתרים הגדולים וכמה בלוגרים צדיקים בסדום, לאף אחד, בארץ או פה, לא ממש הפריע שהרגנו כל כך הרבה אנשים בגטו העני והעלוב הזה שנקרא עזה בלי למצמץ ובשביל כלום. לא בשביל להפסיק את הקסאמים או את הגראדים. לא בשביל גלעד שליט. בשביל כלום. אולי בשביל גאווה לאומית, אבל גם זה לא עזר, כי הפנאטים שדואגים וצועקים על הגאווה הלאומית הפגועה עדיין עושים את זה. גאוותם, אגב, עדיין פגועה ומבקשת נקמה.

החמאס זה משהו נורא (שקלתי לכתוב "החמאס זה סוג של חרא", אבל החלטתי לשמור על רמה מסויימת של תחכום) שאני לא יודע איך להתמודד איתו. הוא, והסוכריות שהוא מחלק בעזה, ממשיכים להוציא לי את מעט הרוח שעוד נותרה לי מהמפרשים. עדיין, הכעס שלי לא מופנה כלפיהם (הרי אין לי שליטה עליהם, לא?), אלא על אלו בצד שלנו שהכשירו אותם ואת הקרקע לקליטתם. קוראים להם, למשל, שרון, ברק, פרץ, פואד, אולמרט. גם בוש אשם. גם מדינות ערב "המתונות". מכל רשימת האשמים שאני יכול לכעוס עליה, היחידים שיש לי משהו לעשות לגביהם הם אלו שאני לא אצביע בשבילם בבחירות.

כי מה עוד כבר נעשה נגד "האיסלאם הקיצוני"? נהרוג עוד כמה "חמושים" או "ילדים שנקלעו לזירת האירוע" בעזה או בג'נין? נחסל שוב את "המבוקש מספר אחד בשכם"? אוו-או איך שגלגל מסתובב לו.

פוסט זה פורסם בקטגוריה השטחים, ישראל, עזה, עצוב, קסאמים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s