הייתה תאונה, ולכן

אתמול היינו בדרך מבאר-שבע לשדה התעופה כדי שהוריה של רובין יעלו על מטוס חזרה לאטלנטה. נפרדנו מהם בערך חצי שעה לפני תוצאות המדגמים. אין ספק שזו הייתה שעה טובה לעזוב את הארץ המעצבנת הזו.

ובדרך לשדה התעופה, ירד גשם נוראי. בצומת גדרה, איפה שפונים שמאלה, עצרתי באור אדום, וראיתי את המכונית מאחורי נוסעת במהירות גבוהה מדי לכיווני. הספקתי עוד להגיד משהו על זה ש"וואו, הוא ממש טס…", שנייה לפני שהוא נכנס בנו מאחור. זו בדיוק תחושתי לגביי כל ליל אמש. ראיתי אותנו מאבדים כיוון, ידעתי שזה ייגמר רע, אבל לא ידעתי שזה אשכרה ייגמר בתאונה. מתאונת הדרכים שלנו אתמול יצאנו בסדר. עיקום קל בפגוש ובדלת האחורית של הרכב ששכרנו לצורך ביקור החותנים העתידיים, ונזק לפגוש ומכסה מנוע של ההוא שנכנס בנו. הפוליסה שלו תכסה את זה, אני לא באמת מודאג. מהתאונה שקרתה אתמול למדינה, שגם אותה ראינו מתקרבת ואפילו הצלחנו להוציא איזו מילת אזהרה קטנה, יצאנו פחות טוב.

כי ידענו שביבי, וידענו שליברמן, וידענו שלהצביע ללבני זה לא רק להצביע ללבני, אלא הצבעה לקדימה, וידענו שהסיכוי שתי"מ יכנסו לכנסת הוא אפסי ובכל זאת היו מספיק שקיוו (ואני אפילו שכנעתי את אחותי שעדיף שתצביע להם מאשר לאחת מהמושחתות הגדולות, וצדקתי בטיעוניי, אבל עזרתי להביא עלינו את האסון של אתמול). ראינו איך המדינה ואזרחיה לשנייה אחת לא שמו לב שהרמזור התחלף לאדום, ושהכביש רטוב, ושזה שלפניהם כבר עצר. ראינו את כל זה, אבל לא ציפינו לבום כפי שהוא קרה לנו אמש.

ועכשיו אני לא יודע איזו ממשלה תהיה, וזה גם לא ממש משנה. לשמאל בארץ יש בין 7 מנדטים לעשרים מנדטים, תלוי מה מגדירים כשמאל. את ברק אני לא מגדיר כשמאל, אבל אם, למשל, אופיר פינס יצליח להשתלט על המפלגה המאוסה הזו, היא עוד יכולה להיות מפלגת שמאל. אבל גם זה כבר לא משנה.

כי השמאל הישראלי הישן (זה עם הפתקים של "אמת" ו"מרצ") כבר לא יחזור לשלוט במדינה הזו. וזה גם כי הוא המאיס את עצמו על הציבור, וגם כי אין לו מה להגיד. כי על אילו סיסמאות, או רעיונות התבסס השמאל הזה בבחירות האחרונות? על זה שה"מנהיג" צריך להיות שר בטחון? על זה ש"מנהיג" כזה עוד לא פגשתם? שני המנהיגים הישנים והמאוסים הללו כשלו אסטרטגית, כשלו בהובלה שלהם, ושניהם צריכים ללכת ולפנות את מקומם לצעירים מהם ולטובים מהם. ג'ומס הוביל מהלך שכשל וצימק את מפלגתו ובגלל זה אחת היחידות בכנסת שלחמו בעד זכויות אדם, זהבה גלאון, לא תהיה בכנסת. ברק לקח מפלגה שאמורה להלחם בעד שלום ומדיניות חברתית שפוייה וריסק אותה בין סמטאות עזה. שניהם צריכים ללכת, ועל גוויות מפלגותיהם צריך לקום, ומהר, שמאל ישראלי חדש.

אל מול הממשלה הימנית שתקום פה, צריך שיהיה מי שימחה. המוחים יהיו, בכנסת הנוכחית, מחד"ש, ממרצ, ומהעבודה. אבל מחוץ לכנסת הם צריכים – ביחד! – להתארגן, להתבסס, לעבוד בשטח, לחנך, לשכנע, ולהציע אלטרנטיבות אמיתיות ורציניות, ולא סיסמאות ריקות של מנהיגות חלולה. המדינה שלנו, וראינו את זה טוב בתאונה שהבאנו על עצמנו אתמול, היא גזענית, ימנית, קיצונית וחסרת מעוף ותקווה. לא איכפת לה מהסביבה, לא איכפת לה מהעניים, לא איכפת לה משכנייה ורצונותיהם. בשלב זה, גם לא איכפת לה אם היא תשרוד פה כמדינה נאורה בעוד 50 שנה.

אל מול המדינה הזו צריך השמאל הישראלי, או מה שנשאר ממנו, להתאפס על עצמו, להבין שהוא טעה והטעה, לצעוק ולהשפיע מהאופוזיציה, ולנסות לחזור ולהשפיע על המדינה בבחירות הבאות שיבואו עוד שנתיים בערך. אחרת, באמת שלא יהיה לכולנו מנוס מלעלות על המכוניות שלנו, להסתכן בתאונות דרכים, ולנסוע לנתב"ג, שנייה לפני שביבי, ליברמן ושותפיהם הקואליציונים הורסים לחלוטין את כל מה שיצרנו פה, לטוב ולרע, בשישים וקצת השנים האחרונות.

פוסט זה פורסם בקטגוריה בחירות, ביבי, הימין, המחוקקים שלנו, ישראל, מרצ, עצוב, פוליטיקה, שמאל ישראלי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על הייתה תאונה, ולכן

  1. השועל הגיב:

    כהרגלי אני מסכים איתך.
    כהרגלך אתה משכנע מאוד.

    שלא כהרגל שנינו, בוא נציע משהו ממשי?

  2. דותן הגיב:

    תודה.

    אוקיי.
    ממשי אחד:
    קרא את זה:
    http://eyalniv.wordpress.com/2009/02/11/progressives/

    ממשי שתיים:
    אולי אני אכתוב על זה יותר, אבל מאז המפלה של הבחירות אני רואה, ומרגיש, התעוררות והבנה שנפלנו ושצריך לתקן. את הקולות האלה צריך לחזק ולעשות איתם משהו. המשהו הזה הוא לא רק בכנסת, הוא גם – וחשוב באותה מידה – מחוץ לכנסת. בחינוך, בהסברה, בחוגי בית, בדיונים רעיוניים, במאבקים חברתיים, ברענון וחידוד מסרים, בבריתות חדשות.

    ממשי שלוש:
    כרגע המפלגות הקיימות זה מה שיש. ואותן צריך לשנות, לאחד, לפרק ולבנות משהו חדש, טוב יותר. זה בידיים שלנו, יס ווי כן, וכל זה. מי שאכפת לו צריך להבין שזה לא ייעשה לבד, ושהיא והוא חייבים לעשות את זה בעצמם. כרגע הפלטפורמה הכי טובה שיש לדעתי זה מרצ (אותה מרצ שלמעלה כתבתי שצריכה להתפרק ולהשתנות). אני עוד צריך לחשוב על זה קצת במהלך סוף השבוע, אבל אני חושב שבשבוע הבא אני מתפקד למרצ.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s