מה רוצים – על הדרישה לפטר מרצים עקב דעותיהם הפוליטיות

הגל הגואה בשנים האחרונות של מתקפות על עקרונות שאמורים להיות בסיסיים בחברה דמוקרטית ופלורליסטית, או אולי יותר נכון לומר, הקבלה והשתיקה של רוב הציבור הישראלי אל מול הגל הזה, הוא אולי העדות החזקה ביותר לכך שאנחנו לא חיים בחברה דמוקרטית ופלורליסטית.

וכי למה לא דמוקרטים? כי בדמוקרטיה כל האזרחים שווים, ואצלנו הביטוי "מדינת כל אזרחיה" הוא קללה שדינה הגלייה אל מחוזות שמעבר לשיח הפוליטי הלגיטימי. וכי מה רע במדינה המשרתת בשוויון את כל אזרחיה? האם לא כל מדינה, ובוודאי שמדינה דמוקרטית, אמורה לשרת את כל אזרחיה? איך קורה שבחברה הישראלית הנחת היסוד היא שמטרת האזרחים לשרת את המדינה, ולא להפך? מהי המטרה של ההתארגנות החברתית המדינית, אם לא לשרת את אלו שהתאגדו במסגרתה? אזרחית, אולי כדאי להזכיר, היא בעלת זכויות במדינה, ולא להפך. אין מדינה ללא אזרחיה. אין שום סיבה, לפחות לא בדמוקרטיה המתיימרת להיות ראוייה להגדרה שלה ככזו, שיהיו אזרחים ששווים יותר ואזרחים השווים פחות – יהיו אלה בני דתות שונות, נשים, גברים, ימנים או שמאלנים.

וכי למה לא פלורליסטים? כי בשנים האחרונות יצא לי להיות שמאלני במדינת ישראל. כמה פעמים כמעט חטפתי מכות, ולאף אחד לא ממש היה איכפת. פעם נשמתי עשן מרימון עשן שהתפוצץ לידי, ולאף אחד לא ממש היה איכפת. כי סותמים את הפה לשמאלנים שמגינים על הדמוקרטיה, או מה שאמור להיות דמוקרטיה, ולאף אחד לא ממש היה איכפת. כי 'אם תרצו'.

המתקפה הנוכחית של ארגון הימין 'אם תרצו', כמו אלו שקדמו לה, פגעה גם היא קרוב לבית. המתקפות הקודמות של ארגוני הסטודנטים הנאו-ציונים התוו את הדרך: לבחור מטרה, להפציץ בשקרים פופוליסטים עליה, ולדרוש את ראשה. ככה זה עבד בהתקפה הרדודה על הקרן החדשה לישראל בעניין דו"ח גולדסטון (הסביר את זה טוב – פנו לעצמכם שעה מהלו"ז – נמרוד אבישר), וככה זה עבד במתקפה הבאמת־מגוחכת של הקמפיין להצלת רווחי יצחק תשובה מול חופי ישראל. וככה זה עובד בשטות הנוכחית שלהם.

כתלמיד מחקר במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן־גוריון, הרשו לי לנסות ולהבהיר משהו על המחלקה, לטובת הקורא האקראי שיגיע לפה בעתיד כי הוא חיפש חומר על המחלקה הסמולנית והאנטי־ציונית שהוא קרא עליה בפמפלטים הצבעוניים והיפים של 'אם תרצו'.

מעולם לא נתקלתי במחלקה בשטיפת מוח או בסתימת פיות. נתקלתי בעידוד חשיבה עצמאית ובאתגור התלמידים. כמו שכתב דובי קננגיסר מוקדם יותר היום, מה שמפריע להם ב'אם תרצו' זה לא הטקסטים, אלא איך ומי שמלמדים לקרוא את הטקסטים. מפריע להם שלא קוראים את הטקסט כסיפור יפה, אלא שגם מעודדים לשאול שאלות אחרי שנגמר הסיפור. מפריע להם ששואלים שאלות על המציאות שאנחנו חיים בה. מפריע להם שמסתכלים על מה שקורה מסביב ולא מקבלים את זה כגזירת שמים, אלא כמציאות שניתן לשנות אותה, ואולי אפילו לשנות אותה לטובה. אפלטון, מרקס, מיל ופוקו הם אותו הדבר בכל העולם, אבל פה מפריע לביריוני 'אם תרצו' שמלמדים אותם "שמאלנים". אבל זו לא שמאלנות שהם באמת מפחדים ממנה, זו ביקורתיות. זו עידוד חשיבה עצמאית. זה לא לפחד לומר את השונה מהמקובל בחברה כי זו האמת. זה חינוך דמוקרטי ופלורליסטי אמיתי שהם מפחדים ממנו.

חשוב אולי להבהיר: בשתי שנותיי במחלקה לא היו דיונים פוליטיים עם המרצים בשיעורים. היו דיונים על פוליטיקה ועל הפוליטי. זה הבדל רציני שחשוב למי שמתיימר לדעת "מה נכון" במדע המדינה להבין אותו. וזה אולי מה שמפריע ל'אם תרצו' במתקפה הנוכחית: התחכום, חוסר הבנאליות שבין "ימין" ו"שמאל", או איך שהם אוהבים למסס את זה ולקרוא לזה "ציוני" ו-"אנטי־ציוני". לא, אנשי 'אם תרצו' יקרים, לא הכל נכנס בתוך ההגדרות שלכם של "טוב" ו"רשע" – יש הרבה באמצע, יש הרבה לחקור, ויותר חשוב, והרבה יותר מעניין, חשוב להתווכח על עצם המושגים. וזה מה שמטריד אתכם – הויכוח, הדיון. אתם לא רוצים לשמוע, אתם לא רוצים להתדיין ולהתמודד גם עם תשובות שלא תאהבו. אתם רוצים לצעוק ולהכתיב מה מותר לחשוב, ללמד וללמוד, ומה אסור. אתם לא מסוגלים לקלוט את העובדה הפשוטה שאיש אקדמיה שמנתח טקסט של אדוארד סעיד ומוצא בו אמיתות לא הופך לאנטי־ציוני, ויותר מזה – אתם פשוט לא מסוגלים להפנים את העובדה הפשוטה שאם אותו איש ציוני או לא, ימני או לא, אין לה שום משמעות לגביי היכולות האקדמיות שלו.

ואולי כדאי באמת לשאול אותם, את אותם מגיני חומות המוסר מ'אם תרצו', מה הם באמת רוצים. אז יופי, יש לכם חולצות יפות עם הדפסים של הרצל, הרב קוק, גולדה מאיר ובגין ומסיבות עם ח"כ בתור די.ג'יי., אבל מה אתם באמת רוצים? בפופוליזם הזול שלכם, שהצלחתם למשוך חלקים ניכרים מהעם אחריו בקמפיין הקודם שלכם נגד הקרן החדשה לישראל, מה רציתם להשיג? רציתם שישתיקו ארגוני זכויות אדם? ועם המכתב לנשיאת אוניברסיטת בן־גוריון, מה רציתם, שיפטרו אנשים על סמך דעותיהם הפוליטיות?

ואת, החברה הישראלית, יקירתי, מה את רוצה? עזבי את מה שהבריונים מ'אם תרצו' רוצים, האם זה מה שאת רוצה? את רוצה חברה שבה אסור לארגוני זכויות אדם לפתוח את הפה? שבה מפטרים את מי שחושב פוליטית אחרת מהמקובל? חברה שבה אקדמיה ביקורתית, חשיבה, פלורליזם ודמוקרטיה מסומנים כאויב? האם את מרוצה מהמקום שהגעת, הגענו, אליו  – מקום חשוך, אלים, פאנטי, אנטי־דמוקרטי ואנטי־פלורליסטי בעליל? זה מה שאנחנו, אם יש עוד "אנחנו" כזה, רוצים?

פוסט זה פורסם בקטגוריה אקדמיה, באר-שבע, דמוקרטיה, הימין, חינוך, ישראל, פאשיזם, פוליטיקה, ציונות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על מה רוצים – על הדרישה לפטר מרצים עקב דעותיהם הפוליטיות

  1. נתי הגיב:

    כל מילה בסלע.

  2. Dotan הגיב:

    תודה נתי.

  3. פינגבאק: וגם אם לא | בלוגיקה

  4. פינגבאק: כוח מרכזי – תיעוד עלייתה של "אם תרצו" « מאסף

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s