ארכיון רשומות מאת: Dotan‏

הסיפור על קרן סוזן ג' קומן והפסקת המענק שלהם לפלנד פרנטהוד הסעיר את ארה"ב ואת הרשתות החברתיות בה בימים האחרונים. כתבתי על זה פוסט בסלונה. בין הקוראים יוגרלו חולצה ותקליט.

לא ישנתי טוב בימים האחרונים. איך אפשר לישון בשקט במדינה שעושה דברים כאלו? לבקשתה של מיכל יפה מסלונה שעקבה אחרי הציוצים שלי מבניין הקפיטול של ג'ורג'יה אתמול בלילה, עת הוצא להורג טרוי דייויס, כתבתי שם פוסט אורח. אתם מוזמנים לקרוא … להמשיך לקרוא ←

הדרישה האמורפית לצדק חברתי (שהרי צדק חברתי של אחד אינו הצדק החברתי של האחר) והחמקמקות של הפתרונות האופרטיבים, מאוד הטרידו אותי בתחילת המחאה הזו. מאז התבגרתי, ראיתי את ישראל משתנה לטובה, וזה כבר פחות מטריד אותי. למה? כי דרישה אמורפית … להמשיך לקרוא ←

הייתי בלא מעט הפגנות, ראיתי לא מעט אלימות משטרתית, ובכמעט שלושים שנותיי בישראל – שלושים מתוך ארבעים השנים בהן איבדה אט־אט ישראל את היכולת לטעון שהיא דמוקרטיה – זכיתי לראות הרבה איוולת והרבה עוולות. תירוצים להכל תמיד יש לנו. הם … להמשיך לקרוא ←

הפגנת החירום הגדולה שנערכה אמש בתל־אביב למען הדמוקרטיה הייתה רגע של אופטימיות להרבה אנשים שרואים בצורה מאוד ברורה לאן ממשלת ליברמן-ישי-נתניהו-ברק (השרים מופיעים לפי סדר־חשיבותם, מלמעלה למטה) מובילה אותנו, ומפחדים מהמקום ההוא פחד־מוות. לא צריך להיות שמאלני יפה־נפש, "סייען טרור" … להמשיך לקרוא ←

עוד משהו קצר (בערך), כתוספת על מה שנכתב כאן לפני כמה ימים על השמאל הלאומי. במאמר שפורסם היום ב'הארץ' אלדד יניב ממשיך בשני הפרוייקטים העיקריים שלו: שכנוע שיציאה מכל השטחים אל הקו הירוק, תוך תיקוני גבול, הוא האינטרס הציוני, ותקיפת … להמשיך לקרוא ←

איני מחסידי השמאל הלאומי. את הספרון הכחול שפירסמו שמואל הספרי ואלדד יניב לפני כשנה קראתי לאחר שחולק לי בעצרת הזכרון לרצח רבין זמן קצר אחרי שיצא. קראתי אותו מהר מאוד, הסכמתי עם חלקו, וחשתי בחילה מול חלקו האחר. השמאל שלי … להמשיך לקרוא ←

לפני כשעתיים פורסם פוסט אורח שלי בבלוג התנועה הרפורמית בצפון־אמריקה, בה שימשתי כשליח במסגרות שונות במשך כמה שנים. אתם מוזמנים לקרוא אותו כאן. תגובות בעברית יתקבלו בשמחה פה, או באנגלית תחת הפוסט המקורי. אם איני טועה, הם מאשרים כל תגובה … להמשיך לקרוא ←