1. בארץ היה פשוט מצוין. הספקתי רק חלק ממה שרציתי, אבל אכלתי הרבה חומוס, שתיתי לא מעט גולדסטאר, נפגשתי עם הרבה חברים והיה לי טוב. טוב מאוד אפילו. התגעגעתי, והיה לי כיף לחזור. התחלתי לחשוב די הרבה על מה אני רוצה לעשות כשאני חוזר. זו חתיכת התלבטות. נראה.
2. שבוע ויום עברו מאז שחזרתי לניו יורק. קשה לי לתאר כמה העיר הזאת פשוט מוצלחת. יום אחד הלכנו לראות סרט בפארק השכונתי שלנו (הנה הוא). פרשנו שמיכה, הבאנו אוכל ובירה, וראינו את "Young Frankenstein". תענוג. יום אחר הייתי אמור ללכת לאיזו מסיבה והיה לי קצת זמן אז החלטתי לקחת לעצמי קצת זמן להתפנק בעיר והלכתי לפארק שעוד לא זכיתי לבקר בו. הגעתי לבריאנט פארק, ולא רק שהפארק עצמו מדהים, אלא גם שבדיוק ניגנו שם ג'אז איטי ומוצלח לאחר צהריים איטי ומוצלח. ישבתי שם וקראתי בספר עם הלהקה שניגנה ברקע. תענוג. אני מסתובב ברחובות ופשוט נהנה. כל כך הרבה אנשים. אווירה של כל הזמן יש עוד מה לראות ויש עוד מה לעשות. בלוקים על בלוקים של תענוגות. פשוט עיר מדהימה. השבוע פשוט שמחתי על זה שיוצא לי לבלות חלק מהחיים שלי פה.
3. אם הייתי היום בן 18, יכול להיות שהייתי שוקל מאוד בחיוב להיות "משתמט". אני מקבל את הרושם שלהיות היום "משתמט" בגבולות הגיזרה שבין אלעזר שטרן דרך אפי איתם ועד יולי תמיר, נראית כמו האופציה השפויה היחידה. לא שהשתמטות היא חלילה אידיאולוגיה ראויה בעיני, נהפוכו, ברור שאדם צריך לקחת אחריות על החברה שבה הוא חי, אבל בבחירה בין הפאשיזם שעולה מדפי ווינט וממשרדי הממשלה והצבא בעניין הזה, מול ההדוניזם של "ההשתמטות", עדיפה השנייה. כן, ברור שעדיף להיות "משתמט" מפאשיסט. בדיוק כמו שעדיף לחיות במדינה "דמוקרטית" מאשר במדינה "יהודית". שוב הגבולות אצלנו בין הדברים האלה נהיים ברורים, ושוב אנחנו מתרחקים מהדמוקרטיה ומתקרבים לצד השני.
4. אתמול ראיתי את בוש נואם, באיווה נדמה לי, ומסביר כמה טוב שעכשיו לעיראקים יש דמוקרטיה. ציטוט לא מדויק: "על אף פיצוצים ופיגועים יומיומיים, האזרחים העיראקיים לא חששו ללכת ולהצביע בבחירות הדמוקרטיות הראשונות ואימצו את החוקה המתקדמת ביותר בעולם הערבי". אז קודם כל תהיתי אם הוא עוד איכשהו מאמין למה שהוא פולט ואז העברתי ערוץ. העדפתי לראות את הנסיך המדליק מבל אייר. אם כבר בידור, אז שלפחות תהיה מוזיקה ברקע.
5. אני מנסה להכריח את עצמי להתקדם עם העבודות שעדיין יש לי לכתוב לאוניברסיטה. בינתיים זה לא עובד, אבל שמתי תמונה של האקרופוליס ברקע של שולחן העבודה שלי, אולי זה יהווה השראה…
6. אני מנסה לחשוב על משהו מוצלח לתשס"ח.
תהה שנת סיום (ה)חרא?
תהה שנת סודאן חופשית?
תהה שנת סימן חדש?
תהה שנת סיום חובות (אקדמיות. ראו סעיף 5)?
תנו שקט. סבבה חברים?
רעיונות יתקבלו בשמחה.
פעם שנייה 
חכה חכה, גל הפאשיזם עדיין בראשית דרכו. יש עכשיו בגלגל"צ (שם קצר וקליט בשביל תחנה צבאית, לא ?) פרסומת שבה אביגדור קהלני (אשר אגב, הואשם בשחיתות ב- 2000 וזוכה מחוסר ראיות) מזמין מנהלי בתי ספר לקחת את תלמידי כיתות י"ב לגולן בכדי לבקר בעמק הבכא, לפגוש לוחמים וותיקים ולצפות בתרגיל אש.
זה היה קצת פחות מטריד אם לא הייתי יודע שיש מנהלים שחושבים שזאת הזדמנות מצויינת "להחדיר לנוער קצת ערכים"…
אפרופו פאשיזם, השנה מערכת החינוך בישראל תציין את יום השנה להירצחו של גנדי…. אין ספק שזה עושה חשק לשלוח את הילדים לבית ספר בעיראק, שם לפחות יש דמוקרטיה מתקדמת…..
שכחתם לציין את הגישה החדשה למלחמה באיום הקסאמים: להוריד את השאלטר לאוכלוסיה האזרחית של עזה. מחמם את הלב.
שלא לדבר על טלאי צהוב למשתמטים. אה, סליחה, רק פסילת רשיון נהיגה, איסור על לימוד רפואה ועוד. זה בהחלט יטפל בשורש הבעיה. אתה מוזמן להקדיש לזה פוסט – אין לי כוח לכתוב על זה כרגע… ערב שבת, אתה יודע.